ניצול בין בני משפחה

הסיפור שלו היה כואב. בלתי נתפש.

credit: pexels-andrea-piacquadio

אוטוטו מלאו לו 87. אלמן. ללא ילדים. ערירי. אינו יודע קרוא וכתוב. על פניו מתכון לצרות. ואצלו הן התדפקו על הדלת אחת אחרי השנייה.

פגשתי אותו במועדון יום והוא תפס אותי לשיחה ואמר לי "תעזרי לי. אני רוצה לתבוע".

הוא שטח בפני את סיפורו ונימת קולו דיברה כעס ועלבון.

הסיפור הוא כזה: אשתו נפטרה לפני מספר שנים, הוא פנסיונר שחי מקצבת זקנה ומשכירות של בית, הוא חי ביחידה קטנה במושב חקלאי בצמוד לבתו המאומצת (בת אחותו ז"ל) לאחר ש"נמלט" ממקום מושבו הקבוע כי אחיו ניצל את משאביו הכספיים. צמודה אליו מטפלת אחראית ונעימה שדואגת לכל צרכיו.

בשעתו החתימה אותו בתו המאומצת על ייפוי כוח כללי שמאפשר לה לעשות הכול במקומו. בין אם ידע על מה חתם ובין אם לאו (לא נעסוק בסוגיה זו).

אבל הרגיש שאין לו שליטה על כספו שלו.

יום אחד פנה אליו אחיה של אשתו ז"ל וביקש את עזרתו הכספית ברכישת רכב. רק לאחר שהופעל עליו מכבש לחצים הוא פנה להסכים ויחד ניגשו לבנק לקחת את ההלוואה. הכסף הועבר ישירות מהבנק (שלא שאל שאלות ואישר את ההלוואה) אל המוכר פלוני אלמוני. לא נערך בין קרובי המשפחה זיכרון דברים, או הסכם בכתב - הכול סוכם בעל פה.

גיסו הבטיח לשלם כל חודש סכום קבוע עד לפירעון קרן השתלמות שלו ואז יושב למלווה כל סכום ההלוואה.

בכדי לקצר את הסיפור נאמר שהגיס לא עמד בהבטחה ולאחר מספר חודש העברת הכספים נפסקה.

אותו זקן ערירי פנה אלי שנה לאחר מכן, ולא היה מוכן לשמוע על שום כיוון מלבד - תביעה.

ראשית ניסיתי לגשר בין השניים על ידי שיחה שמתארת את מצבו של הקשיש. נראה שהדברים נפלו על אוזניים כרויות וכסף הועבר לחשבונו של הקשיש כל חודש, אבל לא הסכום המצופה. כשניסיתי שוב, קבלתי שיחת טלפון מאיימת מהבן של הגיס.

הקשיש ביקש והגשתי בשמו תביעה על סכום ההלוואה בהפחתה של מה שכבר הופקד לחשבונו על ידי הגיס.

הגענו למשפט - הוא בליווי המטפלת ואנכי. גם הגיס הגיע. הרוחות ממש סערו והשופטת נאלצה להפסיק את הדיון ולהוציא אותם החוצה עד להרגעת הרוחות.

הדיון הסתיים מבלי שהשופטת נתנה החלטתה. נאמר שההחלטה תשלח בדואר.

יצאתי מבית המשפט בלב כבד. בעיקר בשל חילופי הדברים הקשים בין קרובי המשפחה.

לאחר מספר שבועות הגיעה ההחלטה - הקשיש זכה במשפט וכל סכום ההלוואה הנותר - יושב לו.

לאחר שראה שלא מקבל את הכסף על אף החלטת השופטת, פנה בעזרתי לעורך דין, וזה דאג שיקבל את כספו חזרה, יבטל את ייפוי הכוח הכללי עליו היה חתום ויחזיר את השליטה חזרה לידיו.

הקשיש סגר את הכסף שקיבל, חזר לביתו הקבוע ללא מטפלת מוקף בחברים שעוזרים לו במעבר מקצה אחד של הארץ אל קציה השני הקבוע.

הוא נשמע אופטימי ומפויס. נשמע בשליטה ובעיקר שלם. וזה מה שחשוב בכל הסיפור הזה.