הכנס של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן - עיקרי הדברים.

הכנס התקיים באולמי "לאגו" בראשל"צ כשבפתח האולם עמדו מפגינים וחיכו לבואו של שר הכלכלה והתעשייה – ניר ברקת. הם הצליחו לחמוק מהשומרים בכניסה ולהיכנס לפתח האולם כפי שניתן לראות בסרטון.

בקהל ישב אחד המפגינים וכשעלה לבמה ניר ברקת הוא החל לצעוק ולא נתן לדובר להגיד את דבריו.

השר, פנה לקהל שנכח באולם ואמר שזו מדינה דמוקרטית, ונתן למפגין את זכות הדיבור. ולאחר שזה סיים לדבר, התאפשר לברקת לפתוח את היום.

באירוע נשאו דברים: עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף בכיר חקירות ומודיעין, עו"ד שגיא תמיר, ראש אגף אסטרטגיה, תכנון ושיתוף ידע, וכן ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית ברשות. הדוברים סקרו את פעילות הרשות בשנה האחרונה בתחום האכיפה והרגולציה, דנו במדיניות הגנת הצרכן במדינות העולם, וכן בסכנות במרחב המקוון ו'דפוסים אפלים'. את האירוע הנחה עו"ד דודו אבן חן, דובר הרשות. כמו כן, השתתפו בכנס שר הכלכלה ניר ברקת ומנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב שנשאו דברי ברכה.

הדברים שנאמרו בכנס התכתבו עם ההרצאות אותן אני מעבירה לגבי צרכנות נבונה והסכנות שאנחנו, הצרכנים, חשופים אליהן.

אחד הנושאים שצרמו לנו יותר מכל ביום הזה, הייתה הכמות הבלתי נתפסת של חברות שמוליכות שולל את הצרכנים.

הדוברים הסבירו שמדובר בשטף של עבירות/הטעיות צרכניות מסוגים שונים כשהמשווק/החברה בוחר.ת שלא לפעול בשקיפות מול הצרכנים. וזה בא לידי ביטוי ב: מחיר, מהות, ארץ ייצור, פרסום סמוי, תכונות מיוחדות. והרשות היא הגוף היחיד בארץ שעוסק באכיפה מול החברות/המשווקים.

חברות מתחומים שונים: נדל"ן (כגון: מכירת קרקעות חקלאיות), תקשורת: חברות סלולר ושירותי טלוויזיה. שיווק תרופות ומוצרים דיאטטיים, חברות מתחום הרכב.

להלן דוגמאות מהתחומים השונים המוזכרים לעיל.

בין החברות שנחקרו ונקנסו כיכבה חברת הוט על שלל גווניה ומוצריה (הוט מובייל, הוט נט, הוט TV), מג'יק דרופס בע"מ, דובי טרייד בע"מ, חברת בראל סלע קפיטל, חברת בדג'ט, חברת י. מאור פיננסים בע"מ ועוד ועוד.

עוקץ הפיננסים שקיבל תהודה בשנת 2020, שנת הקורונה, ממשיך לתפוס מקום עיקרי בטיפולה של הרשות.

העוקץ מתרחש בעיקר בתחומים של תיווך להלוואות, מתן שירותים להחזרי מס ומתן שירות איתור כספים אבודים וכן שירותי ייעוץ פיננסיים בתחום המשכנתאות וזכויות רפואיות.

בתחומי הפעילות של תיווך להלוואות, איתור כספים אבודים ושיפור נתוני אשראי , מרבית העוסקים פועלים תוך פגיעה בציבור הצרכנים. בעוד שבתחומים המופיעים מחוץ למסגרת: החזרי מס, מימוש זכויות וייעוץ משכנתאות נצפים עוסקים נורמטיביים רבים לצד עוסקים הפוגעים בציבור הצרכנים. כפי שניתן לראות בטבלה.

דפוס הפעולה של החברות מאופיין –

· בהבטחות לצרכנים בדבר מתן הלוואה, איתור כספים אבודים וזכאותם הבטוחה להחזרי מס, כאשר נגבים

מכל צרכן מאות ואלפי שקלים על פתיחת תיק והשירות המובטח לא ניתן.

בחלק מהמקרים בהם ניתנות הצעות להלוואה נגבים סכומי כסף גבוהים נוספים מהצרכן מבלי שהוא הבין

שהוא צריך לשלם אותם.

במקום שניתן מידע לגבי "כספים אבודים" מדובר בכספים 'ידועים' של הצרכן כגון כספי פנסיה ופגיעה

באופק הפנסיוני – בתום העסקה הצרכן מבין בדיעבד כי שוכנע לבצע פעולה שמשמעותה משיכה בלתי

כדאית ופגיעה בחסכונותיו.

· חיוב הצרכן בתשלום נוסף של כ-20% מסך הכספים המאותרים.

· התחזות לגופים ממשלתיים ולחברות נורמטיביות בשוק.

· הטעיה במחיר השירות ובמהירות השירות.

· הטעיה ביחס לאפשרות לשיפור נתוני אשראי.

ענף התקשורת

בענף זה נעשה שימוש רחב בפרטיקות מטעות ובלתי הוגנות כלפי הצרכן הן במחיר והן במרכיבי העסקה:

• הצגת מצג שווא של הנחה או הטבה על מוצרים כשבפועל הצרכן נדרש לשלם על המוצר מחיר מלא.

• הטעיה בנוגע לתכונות המוצר הנמכר ולמהות השירות.

• אספקת שירותים וחיוב של הצרכן ללא שהוא ביקש את השירות.

• אי גילוי פרטים בשיווק מרחוק.

• אי מתן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה טרם חתימה עליו ואי מסירת העתק של החוזה לצרכן.

• אי גילוי תנאי ביטול/הטעיה בתנאי הביטול.

• חיוב שאינו יחסי בעת ביטול עסקה.

לצפייה בכנס : https://www.facebook.com/FairTradeAuthority/videos/3012948062335312